אני לא מבקר מוזיקה. גם אינני מתיימר להיות אחד.
מה שכן, היום בדרכי לאוניברסיטה לעוד שיעור משמים נתקלתי בשיר כל כך
מרענן שהוא כמעט והפיל אותי מהכיסא. אני כמובן מדבר על השיר "עינב" של
ג'יין בורדו.
כהרגלי, אני נוטה לגלות את ההרכבים האלה מעט מאוחר מדי. אני מתכוון לכך שהם כבר הספיקו לסיים פרויקט הדסטארט מרשים (גייסו יותר מ25 אלף ₪), להגיע לרדיו ולהופיע בבארבי.
בכל מקרה, חזרה לענייננו, השיר המתוק והעוקצני הזה שבה את ליבי והאזנתי
לו במרבית הרגעים הפנויים שהיה לי במהלך היום. תוך כדי גם הבנתי שאני מכיר שיר
נוסף שלהם שגם אותו הספקתי לשמוע ברדיו (פשוט לא ידעתי שזה שלהם), "איך
אפשר" שמו ותוכלו להאזין לו איפה שבא לכם (אני מאזין לו ממש ברגעים אלו דרך הסאונדקלאוד, תוך
כדי געגוע לשיר (שמעתי אותו לפני 20 דקות)).
אני זוכר את עצמי אומר "לעזאזל, זה שלהם?! אבל הם
ילדודס!"... מסתבר שהילדודס האלו (בלי להעליב, כן? ילדודס בקטע טוב..) לימדו אותי שיעור שהכל אפשרי. בקיצור, לכו
תשמעו אותם – להקה פלורקלורית מקומית מתוקה שרק אפשר ללקק את האצבעות מלהאזין
לדברים שלהם.
עם סולנית שמזכירה את לילי אלן במילותיה העוקצניות, נגן בס שמעיף צ'לו
באוויר ועוד בחור שמראה לנו כיצד נותנים סולו על פאקינג יוקללה, איך אפשר שלא
להתאהב?
אני התאהבתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה